להזרים את זה או לדלג על זה: 'אמילי הפושעת' בנטפליקס, בכיכובה של אוברי פלאזה מלאת השראה כמילניום מאוכזב שנדחף להפר את החוק

איזה סרט לראות?
 

זמין כעת בנטפליקס לאחר נחיתה בשירותי VOD כמו סרטון פריים מוקדם יותר השנה, אמילי הפושעת הוא נקודה יוצאת דופן על קשת הקריירה של אוברי פלאזה. סביר להניח שזיהינו אותה לראשונה פארקים ופנאי אוֹ סקוט פילגרים נגד העולם , הרים גבה לעבר חג המולד הגרוע ביותר של חתול זעף אי פעם (היא הייתה הקול!), הבינה שהיא הרבה יותר מצחיקה מזה סבא מלוכלך ו מייק ודייב צריכים תאריכי חתונה ראויה, צפתה מרותקת כשהיא חוקרת דמויות אפלות ומסובכות יותר בדרמות אינדי אינגריד הולכת מערבה ו דוב שחור , ולבסוף משכה את תשומת הלב של כולם הודות לעבודתה ב הלוטוס הלבן עונה 2. עכשיו היא כמעט בכל צילום של אמילי הפושעת , מיקרודרמה הניזונה מההתפכחות של המילניום, והיא לא פותחת עיניים, כי די ידענו שהיא יכולה לעגון ספינה כבדה כזו - זה יותר מרחיב עיניים, והרכב הכי טוב שלה עד כה.



אמילי הפושעת : להזרים את זה או לדלג על זה?

התמצית: בחור לבן מבוגר מראיין את אמילי (פלאזה) לעבודה - משהו שקשור לשמירת רישומי בית החולים. הוא אומר שהוא לא ערך בדיקת רקע, ושואל אם יש לה משהו ברישום הפלילי. DUI, היא אומרת, טעות נעורים. לאחר מכן הוא שולף את בדיקת הרקע המפרטת הרשעה בתקיפה בנסיבות מחמירות. מי תפס את מי בשקר? אנחנו לא יכולים שלא להזדהות עם אמילי - הוא התפרע ראשון. לכדה אותה עם מהלך כוחני דו-צדדי, משפיל, מתנשא. היא יוצאת החוצה, אבל נותנת לו חלק ממחשבה קודם. בסופו של דבר נלמד שהיא לא אחת שנותנת למישהו אחר לומר את המילה האחרונה.



מתי קרתה התקיפה? לאחרונה? לפני כמה שנים? מספר שנים? כמה, כך נראה. הפרטים מעורפלים, אבל נראה שזה סידר את חייה. היא מתגוררת בלוס אנג'לס, עובדת בעבודת 'קבלן עצמאי' שוברת עורף ומספקת מזון עבור חברת קייטרינג. היא חולקת דירה קטנה עם שותפים מעצבנים. יש לה חוב של הלוואות סטודנטים בסך 70,000 דולר. היא משרטטת דיוקנאות של אנשים ברחוב בפנקס הסקיצות שלה - שרידי שאיפותיה האמנותיות. לחברתה הוותיקה ליז (Megalyn Echikunwoke) יש הופעה במשרד פרסום, והיא מבטיחה הבטחות מעורפלות לאמילי לגבי ראיון איתה במחלקת העיצוב. אמילי וליז נפגשות לדרינק, ומשקה אחד הופך להן שנוחררות אבקה בשירותים ומתקלפות מהמדרכה.

תאריך השחרור החדש של מכסי הרוחות

עמית לעבודה נותן לאמילי מספר טלפון - חיבור להופעה שבה היא יכולה להרוויח 200 דולר בשעה. היא הולכת בעקבותיה למחסן מפוקפק שבו נתנה לה תעודה מזהה מזויפת וכרטיס אשראי גנוב. היא קונה טלוויזיה בשווי 2,000 דולר מחנות גדולה, מוסרת אותה לבוסים ומקבלת מזומן במעטפה. אחד מהחבר'ה שמנהלים את המבצע הזה הוא Youcef (תיאו רוסי), שהוא נחמד בזמן שבן דודו ושותפו העסקי הוא גס רוח וגס רוח. האם זה ניצוץ של משיכה בין אמילי ליוסף? הייתי אומר כך. מה היא יכולה לעשות הלאה? קח את הטלפון המבער הזה, תחזור מחר, ויום המשכורת יהיה ,000. הפעם, היא קונה ב.מ.וו ממגרש מכוניות שנראה, נגיד, לא תאגידי . יש לה שמונה דקות לצאת משם לפני שהם יבינו שכרטיס האשראי מזויף והיא לא מצליחה והבחור תוקף אותה והיא מתקלפת משם עם ה-BMW והוא רודף אחריה והיא עוצרת ומתיזת פלפל בחור ונוסע ומתרחק ויש לו התקף חרדה. אבל היא סיימה את העבודה. כמו שאמרתי, היא לא אחת שנותנת למישהו אחר לומר את המילה האחרונה.

תמונה: ©Roadside Attractions/באדיבות Everett Collection

אילו סרטים זה יזכיר לך?: חוץ מזה כמה רגעים של מתח מתפתל שמזכירים כֵּיף או א סרט של ג'רמי סולנייה , זהו לימוד דמויות צמוד של ירידה לחושך בנוסח רבקה הול ב כריסטין או רובין וויליאמס צילום שעה אחת .



ביצוע ששווה צפייה: פלאזה מתענגת על העמימות המוסרית של הדמות הזו, והפגיעות של הופעתה גורמת לנו ללכת אחריה במדרון חלקלק של הצדקה וזכאות צודקת. מלבד כמה קריאות קומיות הרסניות בדרך כלל, זה התפקיד הדרמטי ביותר שלה באופן מסורתי, והיא מבצעת אותו במיומנות ובמורכבות.

דיאלוג בלתי נשכח: 'מצטער, כמה מתווספת ריבית לחודש?'



מין ועור: אף אחד.

התפיסה שלנו: פלאזה והכותב/במאי הראשון, ג'ון פאטון פורד, הם צוות חזק. אמילי הפושעת נותן לנו דמות שניסתה וניסתה וניסתה לשחק את משחק הקפיטליזם, והבינה שהחוקים מזויפים לטובת המערכת. היא מפלסת את דרכה דרך הונאת הלוואות הסטודנטים, הונאת ההתמחות ללא תשלום, הונאת כלכלה חלטורה והונאת ה-one-strike-and-dreved, והגיע הזמן שהיא תרמית אותה בחזרה. תחשוב על זה: סבירות שגניבת זהות תפגע באדם ותפגע יותר בבנק גדול (שיכול לספוג הרבה הרבה יותר פגיעות פיננסיות זעירות יחסית). אמילי מוצאת שזה מעצים להכות בחזרה. המצב שלה הוא כזה שאנחנו כמעט נוטים להאמין שהונאת כרטיסי אשראי היא לא רעיון כל כך רע. זה כמו רובין הוד ששוד את העשירים ונותן לעניים; יש לו את הפיתוי של פאנק רוק.

כמובן, יש גם את השאלה של אותה תקיפה אחת נגד אמילי. מה בדיוק קרה שם? אנחנו לא מודעים לזה. אנחנו גם רואים את הנטיות שלה לחגוג חזק ולהסלים מצבים במקום לקבל תבוסה. כל זה מצביע על כך שהיא מתרגשת מחתורת החוק ומפלרטוט עם סכנה; החומר הזה אורב בשולי ההופעה של פלאזה (מה שמזכיר את זה של בריאן קרנסטון ב שובר שורות , אבל במידה יותר תמציתית), ומתנגן במהלך רצפים של מתח אינטנסיבי, מסוכן, סוחט עצבים, שאמילי חוזרת ממנו במה מפתיעה מה-לא-הורג-מי-רק מחזק אותי. הסרט מדגיש ביתר שאת כיצד הקפיטליזם בשלב מאוחר זורע התפכחות בחלום האמריקאי, ויוצר ריאקציונרים ופושעים. זו לא אמירה עדינה, אבל בידיים של פורד ופלאזה, זה חזק.

הקריאה שלנו: שידור זה. פלאזה נהדרת כאן. לא יכול לחכות לראות מה היא עושה בקופולה מגלופוליס - ועוד ועוד.

יפיץ סרט חדש

ג'ון סרבה הוא סופר עצמאי ומבקר קולנוע המבוסס בגראנד ראפידס, מישיגן. קרא עוד מעבודותיו ב johnserbaatlarge.com .